צבי פרידלנד נולד ב-1898, בעיירה הקטנה מאלין שליד קייב.

בילדותו ארגן יחד עם חבריו להקות דרמטיות. לאחר שסיים את חוק לימודיו הגיע לחרקוב. שם, התארגנה קבוצה תיאטרון בת תשעה אנשים בשם סטודיה "הזמיר" ששיחקה בעברית.
באותה עת, חיפש הבמאי ייבגני וכטאנגוב ברחבי רוסיה, שחקנים דוברי עברית להצגת "הדיבוק" של סטודיה "הבימה" במוסקבה. בהגיעו לחרקוב עם להקתו, התרשם מחברי הקבוצה ובמיוחד מפרידלנד ומשני שחקנים נוספים - פני ליוביץ ושלמה ברוק וצרף אותם ל"הבימה".

משנת 1920 ועד עזיבת "הבימה" את מוסקבה, גילם פרידלנד שורה של תפקידים מרכזיים ומשניים. בנוסף להשתתפותו ב"הדיבוק" שימש גם כעוזרו של וכטאנגוב.


להקת הסטודיה הדרמטית "הבימה" (פרידלנד בשורה השניה, שני מימין)



ב - 1927, במהלך סיבוב הופעות בארצות הברית, פקד משבר את "הבימה" והיא התפלגה. כמה שחקנים, ובראשם נחום צמח מקים הלהקה, פרשו והשתקעו במקום. פרידלנד אירגן ושיקם את הלהקה ואת הצגת "הדיבוק" על פי בימויו של ואכטנגוב ו"הבימה" בהרכבה הנוכחי, המשיכה לקצור הצלחה.


בשנת 1928 הגיעה הלהקה לארץ ישראל. במשך שנים שימש צבי כ"שומר" של "הדיבוק" והיה אחראי על חידושי ההצגה מעת לעת
ועל הכנסתם של שחקנים חדשים. זו הייתה בעצם הסנונית הראשונה לעבודת הבימוי ארוכת השנים שלו ב"הבימה" - בשנות השלושים והארבעים, שימש כאחד משני הבימאים המרכזיים של "הבימה" (השני היה ברוך צ'מרינסקי), במסגרת "הרג'יסורה הפנימית" - בימאים שבאו מתוך הקולקטיב.


פרידלנד ביים למעלה מ - 60 הצגות ממיטב הרפרטואר העולמי והיהודי,  רובן בתיאטרון הבימה. בהן : "בקצווי הכרך" ; "המלט" ; "פדרה" ; "שומרים" ; "מירלה אפרת" ; "גן הדובדבנים" ; החטא ועונשו" ; "האחים קראמזוב", "רביזור" , "יומנו של מטורף", "האם", "קידוש השם", "אהבת ציון" עוד.

לצד עבודתו בתיאטרון, היה פרידלנד הראשון שהעלה מסכתות והצגות עם בערים, קיבוצים, מושבות וכפרים. בינהן שתי מסכתות שהוצגו במתחם "יריד המזרח" : "משא ביאליק" (1935) - העצרת המרכזית שציינה שנה למותו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ו"המ"ג - הבו מעשה גדול" בהשתתפות שחקני תיאטרון "המטאטא". הצגת עם חשובה נוספת בבימויו, הייתה "חזון הרצל" שהוצגה ליד קיברו של חוזה המדינה עם העלאת עצמותיו ארצה.




"משא ביאליק" (1935)


מעבר להיותו שחקן ובמאי, היה פרידלנד גם מחנך ומדריך של דור שחקנים מילידי ובוגרי הארץ.

בשנים 1945 - 1928, לימד פרידלנד משחק בחשאי, במסגרת סטודיה שבמהלך השנים עברה מספר גלגולים. במקביל העביר חוגים דרמטיים בגימנסיה הרצליה בתל אביב, בגימנסיה רחביה בירושלים, בחיפה ובשאר חלקי הארץ.

בשנת 1945 הפכה הסטודיה לבית הספר הדרמטי של התיאטרון.

וכך, בזכות פועלו של פרידלנד קם דור המשך של שחקנים ב"הבימה" ובתיאטרונים הנוספים.



צבי פרידלנד (במרכז) ותלמידי המחזור הראשון בבית הספר הדרמטי שליד תיאטרון "הבימה" (1945)


בעקבות פניה של הועד למען החייל היהודי בצבא הבריטי, הקים פרידלנד ב - 1942 את אם הלהקות הצבאיות העבריות - "הלהקה הצבאית"
( Palestine Concert Party). הלהקה שכללה בין היתר את אליהו גולדנברג ,נתן קוגן ובתיה לנצט (תלמידת הסטודיו של פרידלנד) פעלה כ - 11 חודשים בלבד העלתה את המחזה "בנפול מצדה".

חשיבותה בכך שהייתה בסיס ללהקות הצבאיות העבריות שהוקמו לאחר מכן ובמיוחד של להקת "מעין זה" שכוכביה, יוסי ידין וחנה מרון, היו מתלמידיו של פרידלנד.

פרידלנד המשיך את פעילותו במסגרת הלהקות הצבאיות גם במהלך מלחמת העצמאות. במסגרת להקת "הכרמל" של חטיבת כרמלי ביים שלוש תכניות : תכנית ג' שכללה שני חלקים: "מחזה רגיל" ו"שתי שבתות", תכנית ד' - "לחתום או לא לחתום" ותכנית ה' - "הקפיץ המחזיר". בין חברי הלהקה היו אריק לביא , בומבה צור, שמואליק רוזן, אברהם רונאי, יהודה אפרוני ,לוסי ארנון, אהובה צדוק, דליה למדני, יצחק ברקת, רותי זקהיים (רפופורט) והאקורדיוניסט אמיתי נאמן.

בשנות החמישים הקים וביים את הלהקה הדרמטית של המטכ"ל.

בין תלמידיו במסגרות השונות - יעקב אורלנד, ימימה אבידר טשרנוביץ, שרה לוי תנאי, אברהם ניניו, בתיה לנצט, נחום בוכמן, יצחק שילה, חנה מרון, יוסי ידין, מרדכי בן זאב, עדה טל, בומבה צור, גדעון שמר, דן בן-אמוץ, דבורה קידר, שרגא פרידמן, שושנה רביד, שלמה בר-שביט, שמוליק סגל, שמוליק עומר, איתן פריבר, פנינה פרח, מישא אשרוב, שלמה ניצן, יהודה אפרוני , עזריה רפופורט, שמחה דיניץ ושמוליק עצמון.

שנה לפני מותו, ערכו לו תלמידיו ומוקיריו, ערב הצדעה ב"החמאם" בהנחייתו של יוסי ידין.

בשנת 1967 נפטר פרידלנד ממחלה ממארת והוא בן 69.
 
דליה פרידלנד מיוצגת ע"י זוהר יעקובסון    כל הזכויות שמורות © 2012   תחקיר, כתיבה, עריכה ועיצוב - רמי סמו
בניית אתרים