"רק לא בשבת"

מאמצע שנות השישים משתתפת דליה בסרטים ישראליים, בינלאומיים ובסרטי סטודנטים.

בשנת 1965 שיחקה בקו-פרודוקציה ישראלית - צרפתית "רק לא בשבת"
(pas question le saedi) לצד שחקן "הקומדי פרנסז" הנודע רוברט הירש.


על ערש דווי, בווילה הירושלמית שלו, מבקרת את המנצח חיים זילברשץ בן ה - 83 (רוברט הירש),
רוחו של אביו המת יענקל (מישה אשרוב). הוא מודיע לו שאם הוא רוצה לזכות בכרטיס לגן העדן, עליו לכפר על כל חטאיו, בכך שיגרום לבניו (רוברט הירש !) לעלות ארצה ולהתחתן עם נשים יהודיות. כדי להצליח במשימתו, מבטיח זילברשץ לבניו את הירושה. אחרת, כל הכסף יעבור לעיריית ירושלים.

דבורה (פרידלנד), פקידה בעירייה, נקרעת בין רצונה להיות לויאלית לתפקידה ולגרום לבנים לאחר
ולא להגיע בזמן ארצה, כדי שהתרומה תעבור לעירייה, ובין רצונה להתחתן עם אחד מהם.

הסרט זכה להצלחה והיה מועמד לפרס "גלובוס הזהב".


שנתיים לאחר מכן השתתפה דליה בסרט "אסירי החופש" לצידו של אלי כהן.

הסרט מתאר חופשה של יממה המוענקת לשלושה אסירים ע"י מנהל כלא רמלה. אחד האסירים, רמי אלי כהן), הנשוי לבת ממשפחה טובה (פרידלנד) יושב בכלא בעוון פריצה. החופשה אינה מיטיבה עימו. הוא אינו מוצא עוד שפה משותפת עם אשתו, מה עוד שהוא מסתבך לפתע בפרשייה נוספת.


עם אלי כהן בסרט "אסירי החופש"


פרס "כינור דוד"



"אסירי החופש" שילב לראשונה בסרט ישראלי גיבור ערבי, עם זהות מוגדרת וביוגרפיה משלו,
ולא עוד אויב אנונימי.

הבמאי יונה זריצקי הגדיל לעשות, כששילב בפסקול הסרט דיאלוגים בשפה הערבית.

הסרט ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, בפסטיבל "קאן" וזכה לציון לשבח
בפסטיבל הסרטים "פנום פאם" 1968.


על משחקה בסרט זכתה דליה בפרס "כינור דוד".






  
פרס ציון לשבח פסטיבל "פנום פאם"





























ב - 1971 השתתפה דליה בקו-פרודוקציה הישראלית-קנדית הראשונה, "7 פעמים ביום" (sept fois par jour) לצידם של השחקנים ז'אן קוטיו
ורוזאנה סקיאפינו.


אדם (ז'אן קוטיו), אדריכל מקיובק, נמצא בישראל מטעם חברה בינלאומית. הוא נתקף במחלה מוזרה - רגשות אשם הנובעים מחיי מין סוערים. הוא פונה לפסיכיאטרית (פרידלנד) שמאתרת את שורשי הבעיה ומסייעת לו להתגבר על הרגליו. פגישה עם חוה, יהודייה השבה ארצה מרומא (רוזאנה סקיאפינו), המתאהבת בו, משבשת את הטיפול על השפעותיו השונות.

עם ז'אן קוטיו בצילומי הסרט
"שבע פעמים ביום"
 
שנה לאחר מכן הופיעה דליה בסרט "לא ביום ולא בלילה"(Neither by Day Nor by Night) , המבוסס על מחזה שנכתב על ידי אברהם רז, לצידם של השחקנים אדוארד ג'י רובינסון, מרים ברנשטיין-כהן וזלמן קינג.

אדם (זלמן קינג), מתנדב מאמריקה, נפצע בעיניו בעת שרותו הצבאי. בבית החולים, הוא פוגש בסוקולובה הזקנה (מרים ברנשטיין-כהן), העומדת לעבור ניתוח בעיניה.

היא בטוחה שאדם הוא סנדר, אהובה מ"גדוד העבודה". אדם אינו טורח להעמיד אותה על טעותה. במהלך שהותו בבית החולים הוא זוכה לביקורו של אביו (אדוארד ג'י רובינסון), המגיע במיוחד מארצות הברית. בנוסף, מתפתחת מערכת יחסים בינו לבין אחות המחלקה, יעל (פרידלנד).

לילה אחד מארחת יעל את אדם במיטתה ומבקשת ממנו שיחדול מהעמדת הפנים.



"לא ביום ולא בלילה" זכה בציון לשבח בפסטיבל ברלין 1972.


"לא ביום ולא בלילה"










בשנת 1974 השתתפה דליה בשני סרטים של הבמאי ג'ורג' עובדיה, "שרית", לצידו של יגאל בשן ו"יום הדין" לצידו של נסים סרוסי.


דליה פרידלנד, הבמאי ג'ורג' עובדיה וטובה קצב בהקרנת
הבכורה של "יום הדין"


שרית (פרידלנד), שחקנית בשיא הקריירה , מחליטה לפרוש מהבמה. הסיבה לכך היא אהבתה לגבי (אריאל פורמן). אביו של גבי הוא עשיר מופלג.

בשל קשרי הבן עם שרית הוא מנשל אותו מהירושה. לגבי כל זה לא אכפת, משום שהוא חי מכספי שרית, אך כשזו נכנסת להריון, הוא נוטש אותה. שרית נסערת, פורצת לביתו של גבי שם היא מוצאת אותו עם אשה אחרת. שרית יורה והורגת את שניהם. היא נשפטת למאסר עולם. בעודה בכלא יולדת שרית את אבי (יגאל בשן) ומפקידה אותו אצל תמי (ירדנה ארזי), עוזרת הבית שלה.


 
כעבור עשרים שנה יוצאת שרית מן הכלא ופותחת מיד בחיפושים קדחתניים אחרי בנה.


   
      דליה ובתה אילה על סט הסרט "שרית".
עם יגאל בשן בצילומי הסרט "שרית"  



"יום הדין" מספר על דודו (יוסי ורז'נסקי( מנהל בית מלון תל אביבי, הנוטש את אשתו שושנה (פרידלנד) ואת בתו הקטנה וורד (טובה קצב) ומהגר לאמריקה.

מלחמת יום הכיפורים משיבה אותו ארצה ובמהלך הקרבות הוא נפצע בחזה.

"יום הדין"
דוד מובהל לבית החולים. סוג דמו נדיר .אם לא יאתרו עבורו מנות דם ילך לעולמו.

ורד, שהתנדבה לסייע בבית החולים תורמת את מנות הדם החיוניות, ורק לאחר מכן,
היא
מבינה שהגבר שהצילה הוא אביה.
גם שושנה ממהרת לבית החולים, לראות בשלום בעלה לשעבר. הרוך ההדדי ששורה
ביניהם נוטע בוורד את התקווה, שביום מן הימים ישובו הוריה לחיות יחדיו.



חשיבותו של "יום הדין" בכך שהוא הסרט העלילתי הראשון שתיאר את תקופת
מלחמת יום הכיפורים. כמו כן, היה הראשון
שהציג בקולנוע משפחה ישראלית סועדת את הסעודה המפסקת.



על משחקה בסרטים "שרית" ויום הדין" זכתה דליה בשני פרסי "כינור דוד" נוספים ולשבחי הביקרות.
השתתפותה בסרט "שרית" זיכה אותה בתואר השחקנית האהובה ביותר על קוראי "להיטון".







ג'ורג' עובדיה מביים את דליה בסרט "שרית"


היא אינה בדיוק ציר העלילה. לה לא ניתן הפעם התפקיד הראשי. אך כל שיוצא מהסרט "יום הדין" - ותהא דעתו עליו כאשר תהא -
לא ישכח את דמותה של שושנה חן. דליה פרידלנד מוכיחה כאן, כי כאשר מוגש משחק כן, מקצועי ומלוטש, אין כל חשיבות למסגרת.



• מה קרה לך אחרי הקרנת הסרט "שרית" ?

דליה : אנשים התחילו לרוץ אחרי ברחובות ולקרוא לי שרית. ועדיין רבים מכנים אותי כך.
עם כל הפירסום שלי בתיאטרון, התוודעתי כאן לקהל נוסף. מעניין איך אותם צופים שאהבו
אותי ב"שרית" יקבלו אותי ב"יום הדין". אגב, רבים קיבלו שוק כשראו אותי בחיים. היו שהיססו
לפנות אלי והעירו משהו בנוסח "את דומה לשרית".

איך הגעת ל"שרית" ?

דליה (בחיוך) : דרך ג'ורג' עובדיה כמובן, לאחר שלפני כן לא היכרתי אותו באופן אישי.
כנראה, חיפש מישהו רציני ולקח שחקנית ממוסדת כמוני. הוא ראה אותי ב"חתולה
על גג פח לוהט", ההצגה האחרונה בינתיים, שלי ב"הבימה" - והחלה סידרת פגישות
בינינו. התוצאה : שני סרטים רצופים...

האם היו לך הסתייגויות מוקדמות בפני השם ג'ורג' עובדיה ?

דליה : כן, בטח שהיו, כמו שלכל אחד. כעת, אני שמחה מאוד על שהתחלתי לעבוד
איתו. באמת מצאנו שפה משותפת. לאחר שהסכמתי לשחק אצלו, שיחקתי כפי שרצה
שאשחק, כי היה לי ברור, שהוא מבין גדול ממני לגבי הקהל שלו. אם ברצוני להגיע לקהל
זה, עליי לציית לו. אם הולכים עם ג'ורג'י, זה צריך להיות עד הסוף.

האם שיתוף הפעולה דרש ממך פשרות ?

דליה : עצם ההסכמה שלי לשחק בסרט מסויים היא פשרה. כשאני כבר נכנסת לשחק
במשהו, אז בצורה הרצינית והמקצועית ביותר. ג'ורג'י הוא איש מקצוע, היודע היטב מה
שהוא רוצה מהסרט, איש נחמד, שמאוד נעים לעבוד איתו.

מתוך "אני אוהבת להצטלם לקולנוע", "להיטון" 11.04.1975


ב - 1999 חזרה דליה אל מסכי הקולנוע כששחקה בסרט "החברים של יאנה" לצד אוולין קפלון, ניר לוי ,מוסקו אלקלעי ושמיל בן ארי.


"החברים של יאנה"


פרס "אופיר" לשחקנית המשנה של השנה


עלילת הסרט עוקבת אחר שתי משפחות של עולים חדשים ובחור ישראלי (ניר לוי) המתגוררים בדירתה של רוזה (פרידלנד). המשפחה הראשונה הם הזוג יאנה ופימה )אווילין קפלון וישראל דמידוב). בדירה ממול מתגורר הזוג השני, אליק ומילה (ולדימיר פרידמן ולנה סחנובה), בתם וסבה הנכה של מילה ,יצחק (מוסקו אלקלעי). סיפור אהבה מן העבר העולה מחדש בין יצחק לבין רוזה, משנה את תכניותיהן של הדמויות.

על משחקה בסרט זכתה דליה בפרס "אופיר" עבור שחקנית המשנה הטובה ביותר.



בשנת 2001 השתתפה בסרט הטלוויזיה "שלוש אצבעות" בבימויה של דפנה לוין, לצידו של אריק לביא.



 
"שלוש אצבעות"


בשנים האחרונות נהנית דליה לתרום מזמנה, נסיונה ומכשרונה לעבודה עם במאים תסריטאים וקולנוענים צעירים. בין היתר, נטלה חלק בסרטי הסטודנטים קליינע מירימל" ,"יום חופשי", "גפילטע פיש" ו"אקווריום".



 

 
"יום חופשי"                                    " קליינע מירימל"
    
 
 
דליה פרידלנד מיוצגת ע"י זוהר יעקובסון    כל הזכויות שמורות © 2012   תחקיר, כתיבה, עריכה ועיצוב - רמי סמו
בניית אתרים